בשנת 2016 נכנס תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. ראיית העולם העומדת מאחורי התיקון הינה כחלק משינוי מבורך בתפיסת העולם ה"פטרנסליסטית" לשעבר לפיה צד שלישי יחליט עבור אדם בעוד שבעקבות התיקון, ניתן יותר מקום לרצונו של האדם, כבודו והעדפותיו שהוא מבקש לבטא עוד בחייו.

יפוי הכח המתמשך הינו מסמך אשר נועד בעיקר אך לא רק לאנשים המבקשים לתכנן את המשך חייהם בצורה מושכלת ולהסדיר מצבים בהם לא יוכלו עוד לדאוג לענייניהם עוד בימי חייהם.

מסמך זה הינו בשונה מהצוואה שגם היא מהווה חלק מתכנון חייו של האדם, אולם באה לתת מענה לענינים רכושיים ואישיים לאחר לכתו לעולמו בשיבה טובה.

את מסמך יפוי הכח המתמשך יכול אדם לערוך בהיותו מעל גיל 18. המסמך אמור להוות מנגנון חלופי לאפוטרופסות, וזאת רק במידה והאדם אינו יכול לקבל יותר החלטות עבור עצמו.

את יפוי הכח ניתן לערוך רק במידה שהאדם כשיר לתת הנחיות מה ברצונו שייעשה ברכושו, גופו, ענייניו האישיים. ניתן למנות מיופה כח אחד או יותר, יחד ולחוד, בנושא אחד או במגוון נושאים.

מי שרשאי לערוך את מסמך יפוי הכח המתמשך, הינו עורך/ת דין שעבר/ה הכשרה מיוחדת לכך והם אמונים לתת מענה מלא לכל השאלות והסוגיות העולות מעריכת המסמך.

יפוי הכח המתמשך מופקד באתר האפוטרופוס הכללי מייד עם חתימתו על ידי הממנה (מייפה הכח) והממונה/ים (מיופה/י הכח).

קיימים כללים להפעלת יפוי הכח המתמשך, בין היתר ובעיקר כאשר הממנה אינו/ה יכול/ה עוד להבין בדבר- הכוונה האדם הינו מחוסר יכולת להמשיך ולדאוג לענייניו הרכושיים, אישיים, גופניים.

בעקבות שינוי החוק לעניני משפחה בשנים האחרונות, בני משפחה שנקלעו לסכסוך משפחתי חייבים להגיש בקשה ליישוב הסכסוך ביניהם.

עם הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, לא מתקיימים דיונים או הליכים בבית המשפט לענייני משפחה במשך פרק זמן שנקבע בחוק ובתקנות, אלא במקרים חריגים ודחופים כהגדרתם.

לאחר הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, מופנים הצדדים לפגישה ראשונית ללא עורכי דין ליחידות הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה לשלם יישוב הסכסוך בדרכי פשרה והסכם. במידה והליך יישוב הסכסוך אינו מצליח, ניתן להמשיך ולפנות לערכאות המשפטיות באמצעות הגשת בקשות ותביעות מתאימות.

חשוב לציין, כי התייצבות הצדדים לפגישות המהו"ת (מידע, היכרות, תיאום) שנקבעות ביחידות הסיוע הינה חובה ואי התייצבות דינה כדין אי הופעה לדיון בבית המשפט.

הגישור הינו אמצעי ליישוב סכסוכים בנושאים מגוונים – בענייני משפחה, תביעות קטנות, הליכים אזרחיים שונים. בהליך הגישור שני צדדים נפגשים עם מגשר/ת מוסמך/ת שתפקידו לסייע לצדדים להגיע להסכמה ולמציאת פתרון אידיאלי בעניינם במסגרת סכסוך כללי או נקודתי. ייתכן וצדדים יופנו להליך גישור (הכרוך בהסכמת שני הצדדים) על ידי בית המשפט בעיצומו של הליך משפטי. ייתכן, כי הצדדים יפנו להליך גישור מיוזמתם טרם פנייה לבית המשפט וייתכן כי בית המשפט יפנה את הצדדים להליך גישור לאחר הגשת כתבי טענות ובטרם קיום הדיון הראשון בתיק- תלוי נסיבות ונושא ההליכים.

במידה והצדדים מגיעים להסכמות, ניתן לאשר את ההסכמות ו/או ההסכם בבית המשפט.

הבוררות הינה שיטה יעילה ומהירה להכרעת סכסוכים מחוץ לכתלי בית המשפט על ידי בורר/ת מוסמכים אשר ייתכן ונבחרו על ידי הצדדים עצמם או בית המשפט מפנה אליו/ה את הצדדים.

פסק דין הבורר/ת הינו סופי ומחייב כפסק דין של בית משפט.ניתן לאשר את פסק הבורר/ת בפני בית המשפט.

בחירה בהליך הבוררות מסייע לצדדים להגיע לפתרון הסכסוך בצורה אלטרנטיבית ונוחה מחוץ לכתלי בית המשפט במהירות, יעילות ובדיסקרטיות.